Words of Chazal - human or Divine?

Leshem (2:4:19): The critical point is that every Jew is obligated to believe with perfect faith that all which is found in the words of our Sages—both in halacha, Talmudic agada and medrashim—are in their entirety the words of the living G‑d. That is because everything that they say is with ruach hakodesh (Sanhedrin 48:). This includes even that which isn’t relevant to Halacha and deed… Also all their decrees and statutes are not the product of human intellect at all but rather are the result of ruach hakodesh in which G‑d has expressed Himself through them. This is the great sound that doesn’t end (Devarim 5:19) of the giving of the Torah at Sinai and it expresses itself in the Oral Torah…. Thus, the Sages are just like messengers in what they say…. This is why the Baal Halachos Gedolos includes the Rabbinic mitzvos with the Torah mitzvos since all of them were given by G‑d (Chagiga 3b)…We can conclude from all this that anyone who tries to analyze the words of the Sages in order to establish the nature of their truth places himself in great danger. That is because man’s intellect cannot properly comprehend this matter and thus a person can come to heresy from the endeavor. This is what Koheles (7:16) states: “Don’t make yourself too wise—why destroy yourself?” A person who gets involved in this matter will find it very difficult to resist following his human understanding. He will end up going back and forth between the view of the Torah and that of his own understanding…. The righteous person lives by his faith because that is the foundation of the entire Torah….

---

[i] לשם שבו ואחלמה דרושי עולם התוהו חלק ב' דרוש ד' ענף י"ט ס' ו' (דף 161). והעיקר המחויב לכל מי אשר בשם ישראל יכונה להאמין באמונה שלימה שכל מה שנמצא בדברי רז"ל בהלכות ואגדות בש"ס ומדרשים הם כולם דברי אלקים חיים כי כל מה שאמרו הוא ברוח ה' אשר דיבר בם במסוד ה' ליראיו וכמו שמצינו בסנהדרין מ"ח סע"ב. שגם בענין שאינו נוגע להלכה ולמעשה כלל. ושאל הגמרא על רב נחמן מנא ידע והיתה התשובה שם. סוד ה' ליראיו וכ':...וכן כל דבריהם ז"ל אשר בגזירות ותיקנות אינם ע"פ שכל אנושי כלל אלא כולם הם ברוח ה' אשר דיבר בם מקול ה' בכח קול גדול ולא יסף דמתן תורה והקול הזה היה ממשמש והולך בכל מייסדי התורה שבע"פ. כה תדברו אל בני ישראל וכה תאמרו לבני ישראל. והם כולם גזירות העליון ב"ה אשר האיר ונתגלה לנו ע"י קדושת תורתם וחכמתם והם רק כשלוחים בדבר זה לומר להם כזאת וכזאת עשו ( וכמדוה לי שראיתי כ"ז בשל"ה) וזו היא סברת בה"ג מה שכולל המצות דרבנן עם דאורייתא כי כולם ניתנו מרועה אחד כמ"ש בחגיגה (ג:) . וע' בדברי הגר"א בספד"צ פ"ה בסוף דמ"מ תליסר:

והרי נמצא מזה כי כל המתחכם על דבריהם להתבונן על אמיתתם הוא מכנסי את עצמו בסכנה גדולה כי אין שכל אנושי אפשר להשיג אותם ועלול הוא לבוא לכפירה רחמ"ל ועל זה נאמר קהלת (ז:טז) ואל תתחכם יותר למה תשומם. כי המכניס עצמו בזה קשה לו מאד להלוך נגד דעתו והוא פוסח תמיד על שתי הסעיפים. ולכן אמרו עבו"ז (יז.) כי על כל דרכי מינות ואפיקורסות הנה על זה נאמר כל באיה לא ישובון ואם ישובו לא ישיגו ארחות חיים. אבל וצדיק באמונתו יחיה כי הוא יסוד כל התורה כולו: