It has been asserted that the Radvaz (3:472) is the source of the Chabad practice of praying toward a photo of the Lubavitcher Rebbe. However this teshuva says nothing about prayer but only that there is tremendous importance of learning Torah in the presence of one's teacher. It is about Torah study not prayer and it is not about images but rather the living teacher. Thus the Radvaz is cited to show that learning from tape recordings is not ideal since the presence of a human teacher is missing. In addition the following teshuva of the Radvaz about making images - not only in shul - but also in general shows the viewed it as very problematic. It is highly unlikely that the Radvaz would have approved of praying towards an image of anything. The following is only an excerpt of the teshuva. In addition as a kabbalist he probably would not have approved of making an image of a person in the first place.
שו"ת רדב"ז חלק ד סימן קז
/תחת סימן ק"ז מופיעות שתי תשובות, אחרי פסקה שלישית מתחילה התשובה השניה/ (אלף קעח) שאלה מעשה היה בקנדיא בראובן שסד בית הכנסת וליבן אותו ותקן אותו יפה יפר /יפה/ ורצה לכתוב על גובה ההיכל שמו ושם אבותיו ולהתעטף ולהתהדה בטלית שאולה ולא זו בלבד אלא שגבה לבו עד להשחית ורצה להשים למעלה מן ההיכל סימן דגל משפחתו הנקרא ארמ"א בלעז והוא צורת אריה וכתר בראשו. ולא זו בלבד אלא שרצה לעשותו גולם ממש בולט ולקח לו אבן שיש וצוה את האומנין לעשות לו פסל דמות אריה מוזהב וכתר מלכות בראשו ויצר אותו בחרט וגו' והיה מסדר ליתנו בצמרת ההיכל ובגובהו כנגד המשתחוים. גם כתב על אבן שיש פלוני בן פלוני הגאון. והקהל יצ"ו כשמעם את הדבר הרע הזה התאבלו והשתדלו בכל כחם ואונם למנוע את ראובן מהמעש הרע הזה. ובהיות ראובן זה בעל זרוע קרוב למלכות לא אבה שמוע להם עד שהוצרכו לפזר מעות הרבה על זה ומנעו אותו בכח השררה יר"ה. ושאלו ממנו אם דבר זה מותר או אסור:
תשובה יפה עשו הקהל יצ"ו שמנעו ובטלו שמץ עבודה זרה מבהכ"נ ועליהם תבא ברכת טוב ושכרם כפול מן השמים בזה ובבא ואלו הוינא התם מסרנא נפשאי עלה. יהא חלקי עמהם ועם החכמים יצ"ו אשר החזיקו את ידם על ככה. וקרוב אני לומר שראובן חייב בכל ההוצאות שעשו הקהל לבטל ענין מכוער כזה. ומפני שלא נשאלתי על זה לא אכתוב בו דבר שלא אהיה נדרש ללא שאלו. ועל הרועים המחזיקים ביד ראובן חרה אפי שאפילו לפי דעת מי שסובר דמותר לעשות שאר צורות לנוי מכל מקום יש לחוש כמה חששות כאשר אני עתיד לבאר בעזרת האל. חדא שעיקר הדין בעשיית שאר צורות תלוי במחלוקת. דגרסינן בפרק כל הצלמים מנקיט רב ששת חומרי מתנייתא ותני כל המזלות מותרים חוץ ממזל חמה ולבנה וכל הפרצופין מותרין חוץ מפרצוף אדם וכל הצורות מותרות חוץ מצורת דרקון. ואקשינן עלה בגמרא אמר מר וכולי ואסקינן קושיין רישא וסיפא במוצא ואמצעיתא בעושה. אמר אביי אין רישא וסיפא במוצא ואמצעיתא בעושה. רבא אמר כולה במוצא ומציעתא רבי יהודה היא דתניא רבי יהודה מוסיף אף דמות מניקה וסר אפס עד כאן בגמרא. נמצא לפי תירוצו של אביי ברייתא אמצעיתא דכל הפרצופין מותרין חוץ מפרצוף אדם איירי בעושה ואם כן מותר לעשות כל הפרצופין חוץ מפרצוף אדם וכן כל הצורות חוץ מצורת דרקון. ובצורת דרקון איכא פלוגתא איכא מאן דאמר דכיון דאיירי סיפא במוצא דוקא במוצא אסור אבל לעשות צורת דרקון מותר. ואיכא מאן דאמר דלעשותו נמי אסור דחוץ מצורת דרקון דקתני אפילו במוצא וכל שכן בעושה. ומכל מקום מתירוצו של אביי למדנו דצורת אריה לבד וכן כל שאר הצורות מותר לעשותם חוץ מפרצוף אדם. וכן כתבה הרמב"ם ז"ל פרק שלישי מהלכות ע"ז וזה לשונו צורת הבהמות ושאר נפש חיה חוץ מן האדם וכולי מותר לצור אותם אפילו היתה הצורה בולטת עד כאן. וכן נראה סברת הריא"ף זכרונו לברכה שכתב הברייתא כצורתה משמע דבכל גוונא מותר בין מוצא בין עושה בין שוקע בין בולט. וכן היא סברת הרשב"א ז"ל ורוב פוסקים נמשכו אחריהם. אבל ראיתי להרמב"ן ז"ל שכתב שכל הצורות הבולטות אסור לעשותם מפני החשד וז"ל והא דתניא טבעת שחותמה בולט וכולי לאו בדמות שמשי מרום אלא בשאר כל הצורות היא דכיון דבולטות נינהו איכא למיחש לחשדא שמא צורה נעבדת היא כיון שהוא מניחה ואעפ"י שאחרים עשו לו אסור להניחה וכן הוא אסור לעשות כל צורה בולטת שמא יאמרו לעובדה הוא עושה. והא דשרינן לעיל בעושה צורות ופרצופות כולן בשוקעין איירי אבל בבולט חיישינן לחשדא אא"כ עושה אותה לרבים שלא במקום חשדא. ומיהו מסתברא לי שלא אמרו אלא בטבעת וכיוצא בה שהן מכובדים אבל על המבוזים מותר לצור שאר צורות בין בולט בין שוקע עכ"ל. וא"ת איך התיר הרב זכרונו לברכה לעשות צורת אריה כאשר העיד עליו הרשב"א זכרונו לברכה בתשובה. לא קשיא דאיכא למימר לרפואה שאני. וכן נראה שאפי' הרשב"א לא התיר אלא לרפואה כדמשמע לשון תשובתו ואע"ג שהרב זכרונו לברכה סובר דלהלכה מותר דילמא למעשה לא התיר אלא לרפואה ובני דורו חלוקים עליו אפי' לרפואה. וגם הוא זכרונו לברכה לא החליט הדבר להיתר ועיין בתשובתו סימן תי"ג. אי נמי יש לתרץ שהצורה שעשה הרמב"ן זכרונו לברכה לא היתה בולטת אלא שוקעת. אי נמי שלא היה אלא צורת חצי הגוף כדרך שמציירים בטבעות או על הלוח אבל גוף שלם כנדון דידן לא התיר אלא אדרבא אוסר בהדיא.
This is the basis of why the sefardim do what I said. This is why you people are not poskim. A sefardic posek showed me this reference to explain why they do it. Who cares what you people think? Talk to mekubalim who know and do it.
ReplyDeleteYou hang on words and do not rely on tradition. I heard this from a non Lubavitcher 10 years ago. Don't waste your time fighting traditions. It is not merely Lubavitch. I am surprised. You act like amateurs. Experts.
Could the Dr. Eidensohm put that teshuvah on a separate post so that those that can read will be able to examine it. I cannot see the text on my computer. It might be instructive. Let us see why the sefardic poskim say what they do. The rule is not to hang on words.
ReplyDeleteWhen I told you about the semah you recated. Yet, the idea made sense. The idea was that it was not to exclude am horatzim. it was to exclude even those who knew. Certain positions require certain capabilities. you must look further than your nose.
Levi are you always this hysterical and abusive to those who raise questions about what you say?
ReplyDeleteThe issues I have raised are normal responses in the world of yeshiva. I am not saying that Chabad is wrong or the Sefardim are wrong. I am saying that if this alone is the basis for the practice it is problematic. The normal response to my statement would be - 1) there are additional factors or additions teshuvos which clarify or 2) these are legitimate disputes.
Once you say "if some group has a certain practice you have no right to question the basis" - then you acknowledge that scholarship is irrelevant and people do what people do because they do it.
Even the Radvaz I just cited consisted of his questions about the activities of a community.
Where did you get this strange attitude that one has no right to question the basis of another's practices? Are you aware that the Sefardi posek Rav Yosef Karo questioned and rejected the Ashkenaz practise of kapporas?
What I have engaged in is considered normal scholarly discourse in the Torah world.
Not only is legitimate to question the basis of halacha of others but also of hashkofa.
You might remember that the Alter Rebbe had no problem defending his practices and beliefs when challenged by the Vilna Gaon. Why didn't he say - "It is none of your business!"
Please calm down and try to be less defensive.
As the Maharal said in the 7th be'er of Be'er HaGolah, "A response of 'don't ask me questions' or 'don't critize' is an indication of someone who has a weak position that he is incapable or afraid of defending. Therefore questions are to be welcomed."
I apolgize if you took it that way, but I feel that you did not see the whole teshuvah. I will not debate anymore since I will end up the one non lubavtcher voice that wants to keep them around. This opens me up for arguments from all sides. I think taht we will not solve the problem. It has to come from them.
ReplyDeleteYour objection of extending live people to pictures is well taken. So, it may not be the Radvaz's full shitah. He was not accepted if he prohibited pictures. This we see. Almost everyone is photographed. But, the key one I cited was accepted.
ReplyDeleteOf course, one can question any halacha and even not accept. But, one should not crticize kosher practices.
Dr. Eidensohn, I believe a clarification is in order, and respectfully request that you correct your post to reflect the truth.
ReplyDeleteThere is not, nor has there ever been, a 'Chabad custom' to pray towards a picture of the Rebbe, nor any picture at all. In fact, a quick glance at the Rebbe's sicha of 13 Tishrei 5743 makes clear that, if anything, the 'Chabad custom' would be the exact opposite. During this well-known farbrengen, the Rebbe expressed his outrage over those who spent davening looking at him, and said that such behavior is contrary to the Shulchan Aruch.
There is no such "Chabad custom"; it's totally false. Please delete this libel.
ReplyDelete