Wednesday, September 3, 2008

Discussing idolatry III - R' Hildesheimer Y.D. #180

שו"ת רבי עזריאל הילדסהיימר חלק א - יורה דעה סימן קפ

שאלה בעזה"י, יום א' לסדר מקץ תרמ"ו לפ"ק פה בורגפרעפפאך יע"א.

קבלנו לבית מדרשינו מלמד חדש, ובאה אלי השמועה כי השם של אותו האיש מפורש יוצא מפיו של המלמד. שאלתי אותו למה עושה כן, מאחר שאפשר לקצר בלימוד דברי הימים ולאמר רק פאר נאך, ואמר כי באמת עושה כן, רק באקראי אירע שם של אותו האיש בקריאת סיפור א' בספר הקריאה (לעזעבוך) ולא רצה לדלגו מפני שני תלמידים גוים שנמצאים בתוך התלמידים. אמרתי לו כי טוב עשה וכן יעשה גם לעתיד שאם יארע באקראי שם של אותו איש יקראנו, שלא ימצא שם שמים ח"ו מתחלל בשביל דבר שאין בו רק מנהג חסידות, אבל יעיין מקדם בעניני הלימוד שלא יארע הדבר רק לעתים רחוקות. ואח"כ חלק רב אחד על מה שאמרתי שאין במניעת הזכרת שם זה רק מדת חסידות ולא מדינא. לכן אמרתי אפנה אל כבוד הדגמ"ו, ואם שגיתי הוא יורני, ואען ואומר כתלמיד הדן לפני רבו.

בש"ס סנהדרין ס"ג ע"ב ושם אלהים אחרים לא תזכירו שלא יאמר אדם לחבירו שמור לי בצד ע"ז פלונית, לא ישמע על פיך שלא ידור בשמו ולא יקיים בשמו ולא יגרום לאחרים שידרו בשמו ויקיימו בשמו, ד"א לא ישמע על פיך אזהרה למסית וכו'. משמע דהזכרה של שם ע"ז אפי' לצורך אסור ומכש"כ שלא לצורך וכן כתבו הפוסקים. ובסמוך שם מסקינן דכל עכו"ם הכתובה בתורה מותר להזכיר שמה ואי לא כתובה לא. ויש לדקדק ממתניתין פ"ג דע"ז דא"ל ר"ג לפרוקלוס המין אני לא באתי בגבולה היא באה בגבולי אין אומרים נעשה מרחץ לאפרודיטי נוי, אלמא דהזכיר שם של ע"ז שאינה כתובה לצורך תשובת שאלה? (א). ועוד שם /ע"ז/ פ"א מ"ג ואלו עידיהן של ע"ג קלנדא וסטרנורה והם שמות ע"ז ולא הוזכרה בקרא? (ב).

וראיתי בהגהת מיימוני [בדפוס קושטא] הלכו' עכו"ם פ"ה (העתיקו ג"כ בד"מ בקיצור) שכתב ע"ש רא"מ שאין אסור אלא שם שניתן להם לשם אלהות שמשמע אלהות אבל שמות הדיוטות כגון שמות בעלמא כשמות העכו"ם אעפ"י שעשאוהו אלוה, כיון שבזה השם אין בו אלהות ואדנות וגם לא ניתן לו לשם כך מותר וטעמא דכתיב לא תזכירו בשם אלהות הקפיד הכתוב וכן תנן ואלו הן אידיהן וכו' ובכמה (ג) מקומות בש"ס הוזכר אותו האיש ותלמידיו ואין אלוה ממנו עכ"ל.

ואמנם מש"כ הגהת מיימוני דבכמה מקומות בש"ס הוזכר שם של אותו האיש היינו שם עצם שלו סנהדרין מ"ג, ס"ז, ק"ה, ק"ז ובע"א דף כ"ז ובירושלמי ברכות פ"ה ה"א ובתוספתא חולין פ"ב וכן הוזכר בשמו כמה פעמים ברבינו ירוחם ובס' מור וקציעה ובשאר ספרן של צדיקים, ואפי' בשם משיח והנדבקים בו בשם משיחים כגון בס' פחד יצחק ערך גוי, דזה שמו הניתן לו בלשון יון (ד). ונ"ל לאמר דגם בזו השם לא ראו בו צד אדנות ואלהות אף שמורה על המשחה וגדולה כמו שפירש"י במקרא ישעיהו מ"ה א' כה אמר השם למשיחו לכורש, ובמקצת הנביא עצמו קרא שמו כן באמרו ישעי' ס"א א' רוח ה' אלקי' עלי יען משח השם אותי, ואין שם זה מורה על דבר אחר, אלא שחשבו אותו לנביא כמו שקראו הישמעאלים שש מאות שנה אחריו את מוחמד, שבזו אפי' שם עצם שלו מורה על שבח וגדולה כידוע ליודעי שפת ערבי, ולא שמעתי מימי מי שנזהר מלהזכירו (ה). [מכאן ואילך מבואר בתשו']. שמעון צבי [דויטש] רב פה.

תשובה (א) כבר קדמוהו בקושיא זו אמ"ו בספרו ערוך לנר בסוגין ולבסוף הניח בוי"ל, ולענד"נ בזה ויעויין בלח"מ פ"ז הח"י דעכו"ם ולפי הבנתו דג' טעמים שונים נתן ר"ג לפרוקלוס המין ק"ק למה לא תנא גם בין טעם א' לטעם ב' ד"א, עכ"נ כפשוטו דאין כאן רק ב' טעמים דמשום כן הע"ז באה לגבולו מפני שהמרחץ קדם והע"ז נעשה אח"כ לנוי ולפ"ז באמת ר"ג לא הזכיר שמה אבל רבי כשסידר המשנה ביאר טעמו של ר"ג, וכנ"ל.

(ב) ומפ"א מ"ג בודאי ליכא קושיא דרבי לא העלה השמות על שפתיו (דייקא) כי אם בכתיבה ובזה ליכא איסור, ובאמת נשנה המשנה בבהמ"ד בע"פ אבל גם מזה אין התחלת קושיא דהא צריכין לדעת הפרטים להזהר מהם וצורך לימוד בינינו בודאי מותר וכדאיתא בר"ה בסוגיא דדמות צורת לבנה הי' לו לר"ג דלהתלמד שאני.

(ג) בגמרא נזכר שמו הפרטי ישו אבל לא השם המורגל עתה שהוא העתקת מלת משיח, ובאמת מעולם תמה תמה קראתי על המקילים בשם זה ומחמירים בשמו הפרטי כאשר הוא מורגל בינינו ובאמת נהפוך הוא, ואח"כ ראיתי כי גם מע"כ נתעורר לחילוק זה בזכר אותו איש בגמרא.

(ד) כל זה הוא בדפוס ולברר הענין בלשון קצרה והוה בגדר להתלמד ואין ראי' לדיבור עצמו.

(ה) ספרי אחרונים שלנו רובא דרובא הם מתושבי מדינות הנוצרים ואולי בארצות אמונת הישמעאלים ג"כ נזהרו להשמיע שם נביאים על שפתם, וגם באמת חילוק גדול בין אמונת הנוצרים באותו איש שחשבו לאלקות וישמעאלים שמעולם לא הגדילו מחוקק אמונתם יותר מגדר הנביא.

ומה שכתב הר"ן [בחי' סנהד' ס"ג ע"ב] הועתק במכתבו דהא דנוהגים היתר בשיתוף עם הגוי הנה מלבד דאיזהו פוסקים ס"ל כהגהת אשר"י סוף פ"ק דע"ז דרבא חולק וס"ל דמותר להשתתף עם הגוי, הנה הר"ן ס"ל דאין גוי מוזהר על השיתוף ופסק כן הרמ"א בא"ח סי' קנ"ו, אכן עיין בתשו' מהר"א ששון ותשו' מעיל צדקה ובפמ"ג א"ח סי' קנ"ו ובשו"ת בנין ציון ח"א סי' ט"ז.

אכן אף לדברי הר"ן יש לי הרהורי דברים בענין שלפנינו, וזה כי לא נוכל להכחיש את הידוע בכל תפוצות ישראל כי דבר זה אף שיהיבנא ליה דאינו רק מדת חסידות עכ"ז בכל מקום היראים נמנעו להעלות שם זה על שפתם, ובודאי לא גרע חסידות זו מהיתר גמור שאחרים נוהגים בו איסור שאי אתה רשאי להתיר בפניהם, ועוד יש חילוק גדול למודה על האמת לנ"מ שעוסק בה הר"ן דהיינו למעט פרנסתו ע"י מניעת שיתוף עם הגוי, וכמה דברים שבממון התירו הפוסקים בזה מתוך ההכרח כמו איסור משא ומתן לפני אידיהן של עכו"ם ג' ימים ולהלוות להם ברבית כבי"ד ריש ה' רבית משא"כ כאן. ועוד בבית חינוך הילדים דשייך דילמא אתי למיסרך בזה בודאי יש לשמוע לרגש מאמינים בני מאמינים שממאסים בזה ואין זה בכלל מניעת אחרים אשר באמת אין להוכיח התחייבות בזה כי אם לספות בידים דפשיטא דאם יצא הדבר להיתר אין תלמיד אחד שיכול להשתמט מזה ולא נשאר רק שיצא מזה חלילה חילול השם ובאמת הוא קושי גדול (פערלעגענהייט), אכן מובטחני שיתן לו השי"ב עצה נכונה לצאת ממנו. אכן עכ"פ בין שתי התנגדיות המצירות יש לבחור הקטנה כמו שיאמר משל אשכנזי ובל"ס הקטנה היא המלטות מהתנגדות לרגש זה הנפרץ בכל תפוצות ישראל, ופשיטא שלפ"ז לא יועיל מה שמוכח ממכילתא [עה"פ ושם אלהים אחרים לא תזכירו] שהעתיק בסוף שאין איסור בזה, ע"כ עצתי לא יהי' ממחדשי חדשות במה שלא בפלכו לבד היו נזהרים היראים עד עתה, וגם מע"כ ג"כ כנלע"ד.

No comments:

Post a Comment

ANONYMOUS COMMENTS WILL NOT BE POSTED!
please use either your real name or a pseudonym.