Valid conversions are not always good for the Jewish people - Rabbeinu Bachye

[translated by R' Eliyahu Munk]

Rabbeinu Bachye[1](Devarim 21:14):. The sequences of our passages in this chapter are reminiscent of Isaiah 24,18 where the prophet tells us that when one has managed to escape one kind of terror, one will find oneself entrapped by a different kind of trap. The sum total of the moral/ethical teaching of these verses is that even marriages which are permitted by the Torah are not necessarily suitable union;. The marriages to prisoners of war are a prime example of such unions. Even though the women in question have converted to Judaism! This is not considered a complete (ideal) conversion. It is assumed that the woman in question converted out of fear, i.e. physical fear of otherwise being executed. Even when someone volunteers to become a proselyte with no pressure from any cases which we can detect, the sages (Yevamot 47) have instructed the judges performing the conversion to carefully examine the prospective proselyte’s background to determine if he or she is converting for ulterior motives, i.e. Not because of genuine religious conviction. Money, position, etc., may an be reasons which attract a Gentile to become Jewish. In the case of males more likely than not they have their eyes on a Jewish girl whom they wish to marry. Judiasm is different from other religions which are soul snatchers, missionary by definition. The reason is that we are a rational religion, not one which wishes to embrace all of mankind. Some of the other religions, Islam in particular, are imbued with th fervor to ram their beliefs down the throats of people whom they perceive to be pagans. Sometimes all kinds of enticements, both material and spiritual, are offered to the potential convert in order to get him to embrace a particular new fath. This is what Daniel already prophesied about (Daniel 7,20) “and a mouth speaking haughty words.” Daniel 7,25 also deals with the same phenomenon describing efforts at converting others to one’s belief being made my leaders of religious cults. In Daniel 11,36 Daniel harps on the same subject once more. Once the prospective convert to Judaism has been checked out and no ulterior motives have been discovered which would make us doubt his sincerity, he is advised of the yoke of Torah legislation and what is implied by joining the Jewish people. (Maimonides Hilchat Issurey Bi-ah 13,14). All of this is designed to make the prospective convert reconsider his plans to become Jewish. During the reign of David prospective converts were rejected as it was suspected that these converts were inspired by fear of the growing power of the Jewish state. In Solomon’s time they wele also not accepted as it was suspected that they were motivated by the affluence and security offered by King Solomon’s empire. (compare Maimonides Hilchot Issurey Bi-ah 13,14-15) Despite these rulings, there were many converts during the reign of David and Solomon, and once local courts had conducted such conversions and the converts had undergone ritual immersion the higher courts did not revoke these conversions. Although Solomon who married numerous women of pagan ancestry converted all them of.them prior to marrying them, and Shimshon too did not marry until after the lady had been converted, seeing these conversions were due to ulterior motives, scripture continues to describe the women in question as if they had remained Gentiles and sleeping with them was forbidden. The outcome of these “marriages.. testifies to the fact that they were flawed from the beginning. The Book of Kings accuses Solomon of building altars for the former deities his various foreign-born wives served, although he personally did nothing of the sort. The fact that he did not interfere with such goings on is placed at his doorstep. (compare Kings I chapter 11) our sages in Yevamot 47 that converts are as serious a plague for our sages in Yevamot 47 that converts are as serious a plague for the Jewih people as is the dreaded skin disease tzoraaat. The reason for this attitude is that experience has shown that the majority of converts abandoned their former religion only because of material advantages to be attained by becoming Jewish. Not only that, these converts have a habit of leading natural born Jews astray. Once these people have become legal converts. The first time such converts led the natural born Jews astray was during the episode of the golden calf, whereas a short time later the same thing occurred in Numbers 11,4 when.a group of peop\e described by Ihe Torah as asafsaf instigated the craving for meat which resulted in misearble death. Sifri Behaalotcha 86 attributes all this to these converts. Time and again such fair-weather converts have become the bane of our people. Just as we learned from the order in which these last few paragraphs have been arranged that one sin brings in its wake another sin, we can learn from another sequence of paragraphs that one commandment meticulously observed will bring in its wake the fulfillment of other commandments.

---

[1] רבנו בחיי (דברים כא:יד): ונסמכה לפרשה זו של יפת תואר פרשת כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה, ללמדך שאשת יפת תואר זו לא התירה התורה אלא בקושי גדול, ולא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע, שהרי לסוף הוא שונא אותה, ואם יש לו בן ממנה יהיה בן סורר ומורה, לכך סמך לה כי יהיה לאיש בן סורר ומורה, וכן מצינו בדוד שלקח את מעכה בתו של תלמי מלך גשור בצאתו למלחמה יצא ממנו אבשלום שבקש להרגו, ושכב עם נשיו לעיני כל ישראל, ועשה כמה מחלוקת בישראל ונהרגו על ידו אלפים ורבבות מישראל. ועוד היה בזה מדה כנגד מדה, הוא חטא בבת שבע ונענש באבשלום בנו שהוא בנו של בת אל נכר, הוא שכתוב (שמואל ב יב, יא) הנני מקים עליך רעה מביתך. וסמיך ליה עוד פרשת וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת, ללמדך שאם ינצל מן הפחד ילכד בפח:

ולמדנו מתוך סמיכות פרשיות אלו שעבירה גוררת עבירה, שהרי נישואין הללו אינן ראוין, ואף על פי שנתגיירה אין זה גירות שלמה שלא עשתה כן אלא מיראה ומפחד החרב, שאפילו מי שבא להתגייר מעצמו אמרו חז"ל (יבמות מז.) שבודקין אחריו שמא בשביל ממון הוא מתגייר או בשביל שררה שיזכה בו או בשביל הפחד או בשביל חשק, ואם הוא איש שמא נתן עיניו באשה יהודית ואם היא אשה שמא עיניה נתנה בבחור מבחורי ישראל, זה דרך תורתנו, לא כשאר התורות שמחזרין אחר האומות ורוצים להרחיב אמונתם בהם, זו באה לנצח ולהתגבר בכח החרב לכל מי שימאן להאמין, וזו באה לנצח בכח הדברים ודברי חלקות ופתויין ויחפאו על ה' דברים אשר לא כן, והוא שהתנבא עליהם דניאל ופם ממלל רברבן (דניאל ז, ח), וכתיב (שם, כה) ומלין לצד עלאה ימלל וגו', ויסבר להשניה זמנין ודת, כלומר שיחשוב לשנות המועדים והתורה שלנו ולא יעלה בידו, זהו לשון ויסבר, וכתיב עוד (שם יא, לו) ועל אל אלים ידבר נפלאות. ואחר שבודקין אחריו ואין מוציאין לו עילה, מודיעין אותו עול המצוות והטורח שיש בעשייתן כדי שיפרוש:

ולפיכך לא קבלו גרים בימי דוד ושלמה, בימי דוד שמא מן הפחד חזרו, בימי שלמה שמא מחמת המלכות והטובה שהיו בה ישראל חזרו, שכל החוזר מן האומות בשביל דבר מהבלי העולם אינו מגרי הצדק, ואף על פי כן היו הגרים בימי דוד ושלמה הרבה, והיו בית דין הגדול חוששים להם, לא דוחין אותן אחר שטבלו מכל מקום, ולא מקבלין אותן עד שתראה אחריתן. ולפי שגייר שלמה נשים ונשאן, וכן שמשון גייר ונשא, והדבר ידוע שלא חזרו אלא בשביל תליית דבר ולא על פי בית דין גיירום, חשבן הכתוב כאילו הן נכריות ובאיסורן עומדות. ועוד שהוכיח סופן על תחילתן שהן היו עובדות העבודה זרה שלהן ובנו להן במות, והעלה עליו הכתוב כאילו הוא בנאן, שנאמר (מלכים א יא, ז) אז יבנה שלמה במה. ולכך דרשו חז"ל (יבמות מז ע"ב) קשים גרים לישראל כנגע צרעת, שרובן חוזרין בשביל דבר ומטעין את ישראל, וקשה הדבר לפרוש מהן אחר שנתגיירו, ובכל מקום מצינו שהיו הגרים לישראל סיבה למכשולות ונזקים, במדבר במעשה העגל ערב רב היו סיבה, וכן בשאלת הבשר והאספסוף אשר בקרבו (במדבר יא, ד), אלו הגרים, הם היו תחילה לכל הרעות וראשית מדון: