Why didn't Ezra convert intermarried couples?

HaRav Menashe Klein, shilta

Mishna Halachos[1](7:250): Concerning Ezra (chapter 9 and 10) where we see that he insisted on the sending away of all the non‑Jewish wives and their non‑Jewish children. It seem surprising that we don’t find that they converted them – either the wives or the children… It is unreasonable to say this absence of conversion was because not a single one of the wives or children wanted to convert. I saw that the Ibn Ezra addressed this question. Ibn Ezra (Ezra 10:3) writes, “We don’t find that any of them were brought close. Perhaps they were sent away because they weren’t converts like Ruth the Moabite. Our Sages say “The offspring from a prohibited sexual relationship is considered his son in every respect except if the child was born by a maidservant or non‑Jew” - and consequently the mothers and children were sent away. It would appear from this that it wasn’t that none of the wives or children wanted to convert but rather that Ezra and his beis din did not want to accept them as converts because they would not have been genuine converts like Ruth the Moabite who converted only for the sake of G‑d. Even though the population of Jews in Israel was very small – 40, 000 men and so they obviously wanted to increase the population as it says that half of them worked and the other half did guard duty – nevertheless they did not want to mix non‑Jews amongst them that had not converted properly. That is because such type of gerim would not only not help their security but would make things worse. It is important to note that there is a dispute in Yevamos (24b) concerning conversion for ulterior motivation. R’ Nechmiah says that a man who converts for the sake of a woman or a woman for the sake of a man or someone who converts for the sake of power… all of these are not considered gerim… However it was said in the name of Rav that the halacha is in agreement with the one who says all of these with ulterior motivation are in fact legitimate gerim. This is also the view of the Rambam (Hilchos Issurei Bi’ah 13:14) and the Shulchan Aruch (Y.D. 268:12). The reconciliation of this apparent conflict between the views of Ezra and the halacha in Shulchan Aruch is that since lechatchila we are not to accept these type of gerim – Ezra and his beis din did not want to accept them - even though if he had accepted them bedieved the conversion would have been good. An alternative explanation is that we don’t say that a person who converts for the sake of marriage is a ger bedieved unless he converts prior to marriage. Only if the conversion is before marriage can we say that the person is motivated to accept all the mitzvos and the conversion itself because he has no choice if he wants to get married. However if the conversion takes place after marriage and he is well aware that his or her spouse will not desert them and therefore does not truly accept the mitzvos and converts only as an expression of love for the Jewish spouse. Thus the conversion is just for the sake of appearances but is not genuine. In such a case Ezra and his beis din did not want to accept these converts at all and in such a case it is not valid conversion at all. With either explanation it is clear from these verses that Ezra did not want to accept them as gerim. This understanding is consistent with the rulings of gedolim who have dealt with the case of a Jew who is living with a non‑Jewish woman with whom he has had a civil marriage and they have children. Now she wants to convert with the children – and the question is should they be accepted or not? The Beis Shearim (Y.D. 361) writes…. It is difficult to believe the sincerity of the conversion concerning the non‑Jewish wife of a Jewish man who has halachically lived in sin all these years and has ties with his non‑Jewish wife according to the secular marriage laws of the country and is still persisting in his error and transgression – because even if the beis din doesn’t accept her for conversion he will continue to live with her as man and wife. It is simply difficult to believe that he would really allow his non‑Jewish wife to truly accept all the mitzvos even if she did in fact want to sincerely accept them. That is simply because he would obviously prefer that she be freely available to him and not as a wife who has fully accept all the mitzvos – even the finer points of rabbinic laws. If there is not full acceptance then there is no conversion at all…. In truth we find in Beis Yitzchok (Y.D. #100), Achiezer (3:28), Maharshag (Y.D. #32), Imrei Yosher (#176), Even Yekara Telisah (#98), Be’er Chaim Mordechai (#40), Arugas HaBosem (Y.D. #224), Ruach Chaim of Rav Palaggi (#16), Igros Moshe (E.H. 27) – that all of them pasken that conversion in such a case is assur. Reflect on this. Even where they want to accept conversion but there are problem they are not to be accepted and surely and kal v’chomer 1000 times in our case.

---

[1] משנה הלכות (ז:רנ): והנה כתיב בעזרא קפיטל ט' י' כשהתפלל עזרא ויען שכני' בן יחיאל מבני עילם ויאמר לעזרא אנחנו מעלנו באלקינו ונשב נשים נכריות מעמי הארץ ועתה נכרת ברית לאלקינו להוציא כל נשים והנולד מהם בעצת ה' והחרדים במצות אלקינו וכתורה יעשה ויעשו כן בני הגולה וגו' ויכלו בכל אנשים ההשיבו נשים נכריות עד יום אחד לחדש הראשון ע"ש כל הענין. והנראה דחשב שם המשפחות שנשאו נשים נכריות והוציאו אותם ואת בניהם ותימה שלא מצינו שגיירו אותם לא הנשים ולא הבנים והושיבום תחתיהם או החזירום אח"כ וקשה לומר שלא רצו אף אחת מהם להתגייר, וראיתי לרבינו אברהם אבן עזרא [עזרא י:ג] שעמד בקושיא זו וכתב ז"ל וז"ל, ולא מצאנו שהקריבו אחד מהם ואולי הוציאום שלא היו גיורות כרות המואביה וחז"ל אמרו בנו הוא לכל דבר חוץ מן הנלד מן השפחה ומן הכותית והוציאו האמות והבנים עכל"ק ע"ש. נראה מזה דלא שהם לא רצו להתגייר אלא שעזרא ובית דינו לא רצו לקבלם להתגייר בכל שהם לא יתגיירו גירות אמיתית כרות המואביה שנתגיירה לה' לבדו ואף שהיו בני ישראל מועטים בזמן הזה בארץ ישראל ארבעים אלף איש וודאי רצו להרבות אוכלוסיהם שהרי היו חצים עושים במלאכה וחצים מחזיקים הרמחים והמגינים והקשתות והשריונים מ"מ לא רצו להתערב עמהם גוים אשר לא יתגיירו כהוגן כי אדרבה אלו יזיקו להם בבטחון. ובגמרא יבמות (כד:) אחד איש שנתגייר לשם אשה ואחד אשה שנתגיירה לשם איש וכן מי שנתגייר לשום שלחן מלכים וכו' אינן גרים דברי ר' נחמיה שהיה ר' נחמיה אומר אחד גירי אריות ואחד גירי חלומות ואחד גירי מרדכי ואסתר אינם גירים עד שיתגיירו כבזה"ז ואף שמסיק עלה הא אמר ר' יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב הלכה כדברי האומר כולם גרים הם וכן פסק הרמב"ם (הלכות איסורי ביאה יג:יד) ובש"ע יו"ד סי' רס"ח סי"ב צ"ל דכיון דלכתחילה אין מקבלין אותן לא רצו לקבלם עזרא ובית דינו אף דאם נתגיירו בדיעבד גרותם גירות. או יאמר דלא אמרו המתגייר לשום אישות בדיעבד הוה גר אלא כשמתגייר קודם שנשאו דאגב אונסי' שרצה לנשאה או להנשא גמר ומקבל על עצמו כל דיני התורה והגירות אבל לאחר שנשאו כבר הרי יודע שלא יעזוב אותה או אותו ואינו מקבל על עצמו באמת המצות אלא להראות להצד השני איזה חביבות מראה בעצמו כמתגייר ולכן לא רצו לקבלם כלל דכה"ג ל"ה גרות כלל בין כך ובין כך מבואר בקרא דלא קבלו אותם להתגייר. ומכאן נראה להביא ראיה מה שראיתי מלאכי אלקים עולים ויורדים בנדון מי שדר עם גוי' שהתחתן עמה בערכאות וילדה ממנו בנים ואח"כ רצתה להתגייר עם הבנים אי יש לקבלם או לא. ומרן כק"ז בבית שערים יו"ד סי' שס"א שס"ב כתב מהא דאמרינן בבכורות (ל:) עכו"ם שבא לקבל ד"ת חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו ר' יוסי בר' יהודה אומר אפילו דקדוק אחד מדברי סופרים ופסק כן הרמב"ם פי"ד מא"ב ה"ח ועי' מ"מ שם. וקשה להאמין שאיש אשר יחד לו גויה בזנות כמה שנים ונתקשר עמה ע"פ חוקי המדינה בנשואין ועדיין לא שב מטעותו ועולתו כי אפילו לא יקבלו אותה להתגייר ידור עמה כאיש ואשתו קשה להאמין שיניח אותה לקבל כל המצות אפילו אם תרצה היא לקבל על עצמה שהרי הוא בפרוצה ניחא ליה ולא באשה שתקבל על עצמה כל המצות ואפילו דקדוקי סופרים וכיון שלא תתקבל כן א"כ אין כאן גירות כלל ע"ש. ... ובאמת כי בשו"ת בית יצחק יו"ד סימן ק' ובשו"ת אחיעזר ח"ג סימן כ"ח ושו"ת מהרש"ג יו"ד סימן ל"ב ואמרי יושר סימן קע"ו ושו"ת אבן יקרה תליתאה סימן צ"ח ושו"ת באר חיים מרדכי סימן מ' ושו"ת ערוגת הבושם סימן רכ"ד יו"ד וספר רוח חיים להגר"ח פאלאגי סימן ט"ז ובשו"ת אגרות משה להגר"ם פיינשטיין א"ע סימן כ"ז כולם פסקו לאיסור כה"ג. וא"כ הגע עצמך אפילו היכא דרצו לקבל גירות אלא שיש בה פגמים אין לקבלם וכ"ש וק"ו אלף פעמים לדידן.