Suicide as a response to failure

 Tanis (21a) Ilfa and R. Johanan studied together the Torah and they found themselves in great want and they said one to another, Let us go and engage in commerce so that of us may be fulfilled the verse, Howbeit there shall be no need among you. They went and sat down under a ruinous wall and while they were having their meal two ministering angels came and R. Johanan overheard one saying to the other, Let us throw this wall upon these people and kill them, because they forsake life eternal and occupy themselves with life temporal. The other angel replied: Leave them alone because one of them has still much to achieve. R. Johanan heard this but Ilfa did not. Whereupon R. Johanan said to Ilfa, Master, have you heard anything? He replied: No. Thereupon R. Johanan said to himself: Seeing that I heard this and Ilfa has not, it is evident that I am the one who still has much to achieve. R. Johanan then said to Ilfa: I will go back, that of me may be fulfilled, For the poor shall never cease out of the land. Thereupon R. Johanan went back but Ilfa did not. When at last Ilfa returned, R. Johanan was already presiding over the school, and the scholars said to him: Had you remained here and studied the Torah you might have been presiding. Ilfa then suspended himself from the mast of a ship and exclaimed, If there is any one who will ask me a question from the Baraithas of R. Hiyya and R. Hoshaiah and I fail to elucidate it from the Mishnah then I will throw myself down and be drowned in the sea.

Ben Ish Chai (Tanis 21a) There is a problem if in fact he could not answer how could he kill himself and if he didn't then he is lying?

נַפִילְנָא מֵאִסְקַרְיָא דִּסְפִינְתָּא וְטָבַעְנָא. קשה אם לא יכול לפשוט איך יאבד עצמו לדעת? ואם לא יקיים דבריו איך אומר שקר חס ושלום?

ונראה לי בס"ד כי הוא היה יודע לשוט במים ואלו הלומדים לשוט דרכם לעמוד על מקום גבוה ולהשליך עצמן בנהר בעומק גדול אך תכף ומיד יוצאין ועולין כי הם מלומדים בדבר זה כאשר נמצא פה עירינו בנהר חדקל. ואם כן אם לא היה יכול לפשוט אין הכי נמי היה מפיל עצמו וטובע בנהר אך אין שום סכנה שהיה יוצא ועולה תכף ומיד ואמר כן לעיני הרואין בלשון בדיחות כדי שישמעו החכמים ויבואו אצלו לשאל ממנו.

ובזה ניחא לתרץ דקדוק אחר אמאי הלך למקום רחוק עד הספינה היה לו להעלות לגג בית המדרש ויאמר אם לא פשיטנא שישליך עצמו לארץ למטה? ובזה ניחא! כי בכהאי גונא ודאי לא היה עושה כן ואיך יוציא שקר מפיו אך בספינה אין שום סכנה והיה עושה כן כי מלומד בזה.

ועוד נראה לי בס"ד לתרץ דקדוק זה השני דנקיט באופן זה משום דהוא נקרא אִילְפָא שהוא רוצה לומר ספינה והלך אצל ספינה אשר יושבת על המים לרמוז אף על פי שהלך לסחורה לא זז מן עסק התורה שנקראת מים אלא הוא עוסק בתורה בינו לבין עצמו תמיד כספינה זו שהיא יושבת תמיד על המים.