Salute to the Jewish general who liberated 60 million Muslims

Jewish Chronicle

One of the tragic ironies of history is that Pakistan, a country created explicitly to safeguard Muslims from predatory non-Muslims, perpetrated in 1971 the single-largest massacre of Muslims since the birth of Islam.

The man whose plan halted the bloodbath in what was then East Pakistan and led to the birth of what is now Bangladesh — one of the largest Muslim nations on earth — was Jewish.

Lieutenant General (retired) Jacob Farj Rafael Jacob, who passed away at the of 93 in New Delhi last week, was born in 1923 to a family of affluent “Baghdadi Jews” in Calcutta.[...]

Jacob rose steadily through the ranks of the independent India’s army. The genocide in East Pakistan — in which Pakistani troops slaughtered three million, displaced ten million, and coerced half a million women into sexual slavery — made Jacob restless with rage.

As refugees began flooding India, Jacob, then chief of the eastern command of the Indian army, started work on a plan for the liberation of East Pakistan.

His peers shouted him down but Jacob persisted, laying down roads and building communication infrastructure for an eventual war with Pakistan. 

On 3 December 1971, Pakistani air force launched a massive pre-emptive attack on India. India responded by punching deep into the eastern territory.[...]

When Niazi agreed to a ceasefire, Jacob landed in Dhaka with an instrument of surrender. The Pakistani general was furious. Who had said anything about surrender? Jacob, dogged as ever, placed the document on the table. “General,” Jacob said, “I cannot give you any better terms. I will give you 30 minutes”. Smoking his pipe outside Niazi’s office, Jacob felt more anxious than ever: Niazi’s fighting force outnumbered India’s by 10 to 1. Jacob said the Sh’ma Yisrael and walked back inside. “General, do you accept this document?” he asked. Niazi was in tears. Dhaka had fallen. But Jacob was not satisfied with this enormous victory. He wanted Niazi to surrender at the Ramna Green racecourse in Dhaka, in front of the Bengali masses. “I won’t,” Niazi shrieked. “You will”, Jacob snapped. “You will also provide a guard of honour.” On 16 December 1971, General Niazi surrendered. Jacob, aided by Bengali freedom fighters, had liberated an entire nation in 13 days. [...]

Rav Moshe Sternbuch's new letter regarding the Kaminetsky-Greenblatt heter

update: Rav Sternbuch says that everyone has to protest!

Jewish Press defends Mendel Epstein torture gang against US Justice system

This is the Jewish Press's protest against the "chutzpa" of American justice to defend husbands against kidnapping and torutre in conducting a sting operation which resulted in the convinction of Mendel Epstein's torture gang. It simply shows how feminism has become more important than commonsense and that any and all crimes are accepted if it promotes the freedom of women to do what they want. I don't think they would have written this nonsense if the crime were Muslims torturing women for not obeying their husband or the KKK lynching Blacks and Jews. Why is abusing others in the name of religion acceptable only when it is women who are the beneficiaries?  NY Post

Jewish Press

We were dismayed by the picture of prosecutorial excess compellingly painted in last week’s front-page essay by Washington lawyer Nathan Lewin. Mr. Lewin wrote of the case of three rabbis convicted and sentenced to long prison terms in an FBI sting operation involving an ostensibly forced get. It points to an alarming trend in our country of selective enforcement and should be required reading for all who cling to the simplistic notion that America is a place for exclusively even-handed justice.

The three rabbis were induced to agree to participate in a fictitious forced Get featuring a fictitious agunah and a fictitious recalcitrant husband. To be sure, the underlying “facts” in a sting operation – which is ordinarily an acceptable prosecutorial tactic – are by definition fabrications. But there is a chilling overarching element in this episode. In unprecedented fashion, in order to make its sham operation more believable to the three rabbis, the FBI insinuated itself via an elaborate charade into the bet din system, securing the issuance of a seruv by a leading bet din against the non-existent husband.

Sting operations must be based on a target’s predisposition to commit a crime similar to the scripted crime. And while it was charged that the three had earlier engaged in forced Get procedures based on the claims of three alleged victims, can anyone recall even one sting operation mounted against a Catholic institution or clergyman in the wake of the countless charges of sex abuse involving priests over the past two decades? Can anyone imagine the uproar that would have ensued had a Catholic ecclesiastical court been purposefully manipulated by governmental authorities?

How does the FBI’s Get sting square with the seeming obsession by the courts to keep police authorities at arm’s length from mosques and emasculating any program of monitoring despite the fact that virtually all perpetrators of terrorist attacks cite their allegiance to Islamic jihad? And what would be the reaction if the FBI had acted toward a Sharia court as it did toward a rabbinical court in the case of the three rabbis?

Moreover, the rabbis were tried (in the same trial) for their “sting crimes” as well as charges that they had actually administered beatings to three recalcitrant husbands. Yet they were acquitted of all charges except for the fictitious “sting crimes.”

As the Lewin article makes plain, the profound plight of an agunah was largely kept from the jury by the judge. And the judge’s draconian sentencing, essentially for committing a manufactured crime, reflects no appreciation of that plight or the notion that people would be motivated to try to help.

Certainly the harm ordinarily caused by recalcitrant husbands seems not to have been in play. All that seems reflected in the verdict and sentencing is that the rabbis colluded to inflict bodily harm. So people are going to jail for a long time without having been convicted of a “real” crime despite federal prosecutors’ efforts to so convict them.

Kotzker Rebbe: Gedolim and talmidei chachomim have a greater requirement to have fear of Heaven than a layman

Rav Moshe Sternbuch[1](Parsha Bo  5776): I heard from my dear friend Rabbi Tzi Farber zt”l that he  was once traveling with Rav Chaim Brisker in a carriage when another Jew joined them. Rav Chaim asked the newcomer where he was coming from and he replied he was coming from Kotzk. Rav Chaim asked him to tell them a dvar Torah that he had heard there. The Jew told them that he had heard a drasha in the name of the Kotzer Rebbe regarding the verse “You shall fear the L-rd your G-d” (Vayikra 6:13)  which our Sages (Pesachim 22b) understand to also teach that it refers to talmidei chachomim. [In other words that fear of G-d includes fearing those who teach the Torah]  However the Kotzer Rebbe explained the lesson of our Sages to mean that talmidei chachom also have the obligation to fear and have awe of G-d and not to think they are alright because of their knowledge of Torah. Rav Chaim praised this interpretation greatly and sighed and said, “The Rebbe is correct. Even gedolim and talmidei chachomim are obligated to fear Heaven and they can not suffice with their greatness in Torah. In fact the opposite is true. They have a greater obligation than others to have fear of Heaven.”

---

[1] רב משה שטרנבוך (פשרת בא תשע"ו) ושמעתי מפי ידידי הגאו רבי צבי פרבר זצ"ל שנסע עם הגר"ח מבריסק בעגלה ונכנס יהודי, ושאל אותו הגר"ח מהיכן אתה, והשיב שהוא בא מקאצק, וביקש ממנו הגר"ח לומר דבר תורה ששמע שם, והשיב היהודי מה ששמע בשם הרבי מקאצק על הפסוק "את ה' אלוקיך תירא" - ודרשו חז"ל -"לרבות תלמידי חכמים", ופירש הרבי שגם הם חייבים לירא ולפחד מהקב"ה, ולא ידמו שהם בסדר, והגר"ח קילס מאוד את הדברים ונאנח ואמר, הרבי צודק, גם הגדולים ות"ח חייבים ביראת שמים ואין מספיק בגדלותם בתורה, ואדרבה עליהם החיוב יותר מכל אחד

Seridei Aish: Difficulty in making necessary legitimate changes in halacha - Mistaken marriage

The issue of the need for legitimate halachic change is discussed by the Seridei Aish as well as the apparently insurmountable difficulty in doing so. This letter is found in volume 2 page 447-448 in the Collected Writings of Rabbi Yehiel Yaakov Weinberg edited by Dr. Marc Shapiro.

50th Yahrtzeit of the Seridei Eish: Rav Moshe Sternbuch's reminisences

The following was taken from Rav Sternbuch's parsha sheet for this week. He had a close relationship with the Seridei Aish

Bo; Leaving Mitzrayim In Two Stages by Rabbi Shlomo Pollak

The Gemarah in Brochos 4b and 9a, explain, that although we didn't leave Mitzrayim until the morning, the "Geulah" began the night before...

So, the question arises, why in fact, did Hashem take us out in two steps??

Could it be, that the very next piece of Gemarah, is addressing this question??...

For questions and comments, please email salmahshleima@gmail.com

Putting a gadol in cherem when he causes embarrassment to other rabbis and a chilul haShem

שולחן ערוך (יורה דעה הלכות נידוי וחרם סימן שלד סעיף מב): חכם, זקן בחכמה, או אב בית דין שסרח, אין מנדין אותו בפרהסיא סה לעולם, אלא אם כן עשה כירבעם בן נבט וחביריו. אבל כשחטא שאר חטאות, סו מלקין אותו בצינעא. וכן כל ת"ח שנתחייב נידוי, אסור לב"ד לקפוץ ולנדותו במהרה, אלא בורחים ונשמטים ממנו. וחסידי החכמים היו משתבחים שלא נמנו מעולם לנדות תלמיד חכם, נח] ואף ע"פ שנמנים להלקותו אם נתחייב מלקות או מכת מרדות. נט] ואי סני שומעניה ס] כגון סא] שמתעסק בספרי אפיקורוסין ושותה במיני זמר, סב] או שחביריו מתביישין ממנו סז ושם שמים מתחלל על ידו, משמתינן ליה

ערוך השולחן(יורה דעה שלד:לה): חכם זקן בחכמה אף שאינו זקן בשנים או אב ב"ד שסרח אין מנדין אותו בפרהסיא לעולם מפני כבוד התורה אלא אומרים לו הכבד ושב בביתך אא"כ עשה כירבעם בן נבט וחביריו והיינו שחוטא ומחטיא את הרבים דאז רודפין אותו אבל כשחטא איזה חטא לעצמו מלקין אותו בביתו וכן כל ת"ח שחייב נידוי אין לב"ד לקפוץ ולנדותו במהרה אלא נשמטין ממנו בכל האפשרי אא"כ רואין שהרבה יתקלקלו ע"י כך דאז אין נושאין לו פנים וחסידי החכמים היו משתבחים שלא נמנו מעולם לנדות ת"ח [מ"ק י"ז א] ואף על פי שנמנים להלקותו אם חייב מלקות או מכת מרדות אמנם אם השמועות עליו מתגברות כגון שמתעסק בספרי מינים ושותה במיני זמר או שחביריו מתביישין ממנו ושם שמים מתחלל על ידו משמתינן ליה דכבוד שמים אין ביכולתינו לוותר מאומה:

שו"ת יהודה יעלה (אסאד) חלק א - אורח חיים סימן לה

הנה לא אפונה כי כל הדברים וכל החזיון האמור למעלה נתאמתו אצליכם ויציבא פתגמא וכאשר מאז נודע בין החיים לקול השמועה כי עוף השמים יוליך את הקול בכן תמיה אני מה זו שאלה הנה על כל אחת ואחת מארבע מראות נגעים ופגעים הנ"ל הוא פסול להורות ע"פ דין תוה"ק וגם לשמש בשם רב כלל וכלל כי אחר הוא. מכ"ש כי חוברו יחדיו אצלו כל הנ"ל אחת ושלש שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו מבזה את המועדות הנה ידוע מאחז"ל כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשירה בישראל בגמ' סנהדרין ד' ז' ואין לך שאינו הגון יותר גדול מזה שהוא משובש ומופסד בדיעותיו בעיקרי האמונה ומקולקל גם במעשיו ולא למד ולא שימש כל צרכו הנהו חוטא ומחטיא את אחרים עמו בפתוי וביטוי שפתים ככתוב נביאך חזו לך שוא ותפל. ואם אתם מחשים וחכיתם עון כי עתיד הקדוש ברוך הוא ליפרע ממעמידין וקיי"ל בש"ע יו"ד סי' של"ד ת"ח או אב"ד ששמועתו רעה כגון שמתעסק בספרי אפיקורסים או שחביריו מתביישין ממנו ושם שמים מתחלל על ידו שאומרים עליו שרי ליה מארי פלוני או שמזלזל בדבר א' מד"ס ואצ"ל מד"ת משמתינן לי' ובסי' רמ"ו סעיף ח' /יו"ד/ קיי"ל הרב שאינו הולך בדרך טובה אף על פי שחכם גדול הוא וכל העם צריכים לו אין למידין ממנו כו' שאסור ללמוד תורה מפיו ומכ"ש שאסור לסמוך על הוראותיו והרמב"ם ספ"ד מסנהדרין כתב וז"ל מי שאינו ראוי לדון או להורות מפני שאינו יודע או מפני שאינו הגון שעבר ריש גלותא ונתן לו רשות או שטעו ב"ד ונתנו לו רשות אין הרשות מועלת לו כלום עד שיהא ראוי שהמקדיש בעל מום למזבח אין הקדושה חלה עליו עכ"ל ובחומש בפ' יתרו בפה מלא דיבר הכתוב ממעלות הדיינים אנשי חיל יראי ד'. ופי' הרמב"ם בפ"ב מהל' סנהדרין אנשי חיל אלו שהן גבורים במצות ומדקדקים על עצמם וכובשין את יצרן עד שלא יהא להם שום גנאי ולא שם רע ויהיה פרקן נאה כו' יראי אלקים כמשמעו כו' א"כ פלוני הנ"ל סני שומעניה ואין פחד אלקים לנגד עיניו ונזרקה בו מינות ומושרש הוא בחטאו ופשעו בסרחון רביעי ע"פ מעשיו הנ"ל שהצעתם מפורש יוצא דינו דהאי גברא ע"פ דין תוה"ק להעביר אדרתו מעליו שלא יקרא עוד בשם רב או דיין ממונה הסר המצנפת והרם העטרה כי אסור לקבל הוראותיו ושיבוש דעותיו בשום ענין מענייני הדת וכתבי התרות אם יש בידו בטלין כחרס המה לא שרירין ולא קיימין כפסק הרמב"ם שאין הקדושה חלה על בעל מום כנ"ל ועליכם יזרח ד' להסיר מכשול ולבער הקוץ מכאיב וסילון ממאיר מקרביכם יהי חן ד' עמכם יאשר כחכם יאמץ חילכם להוציא לפועל טובה מחשבותיכם. נאם אוה"נ הדורש שלומכם וטובכם כל הימים: הק' יהודא אסאד.

שו"ת יהודה יעלה (אסאד) חלק א - אורח חיים סימן לז

והנה קי"ל בש"ע יו"ד סימן של"ד ת"ח או אב"ד ששמועתו רעה כגון שמתעסק בספרי אפיקורס וכו' או שחבריו מתביישין ממנו ושם שמים מתחלל על ידו שאומרים עליו שארי ליה מאריה לפלוני או שמזלזל בדבר א' מד"ס ואצ"ל מד"ת משמתינן ליה ובסי' רמ"ו סעיף ח' /יו"ד/ קיי"ל הרב שאינו הולך בדרך טובה אעפ"י שחכם גדול הוא וכל העם צריכים לו אין למידין ממנו וכו' שאסור ללמוד תורה מפיו. +הג"ה מבן המחבר עיין של"ה פ' תשא ע"פ ראה קראתי בשם בצלאל ורמב"ם פ"ה הי"א מיסוה"ת דמי שזכה להיות מנהיג בישראל צ"ל מלא בחכמה ודעת והגון בעיני אלהים ואדם: וצריך שיהיה ניכר במעשיו בדיבורו בהילוכו במלבושיו במאכלו ומשקהו באופן היותר נאות עיין רמב"ם פ"ה מדעות ופ"ד מתשובה ה"ב ועיין מהרש"ל ביש"ש פרק חובל סימן נ"ח.+ ומכ"ש שאסור לסמוך על הוראותיו והרמב"ם ספ"ד מהלכות סנהדרין כתב וז"ל מי שאינו ראוי לדון או להורות מפני שאינו יודע או מפני שאינו הגון שעבר ריש גלותא ונתן לו רשות או שטעו ב"ד ונתנו לו רשות אין הרשות מועלת לו כלום עד שיהיה ראוי שהמקדיש בעל מום למזבח אין הקדושה חלה עליו עכ"ל. ובחומש בפ' יתרו בפה מלא דיבר הכתוב ממעלות הדיינים. אנשי חיל יראי ה' ופירש הרמב"ם בפ"ב מהלכות סנהדרין אנשי חיל אלו שהן גבורים במצות ומדקדקים על עצמם וכובשין את יצרן עד שלא יהא להם שום גנאי ולא שם רע ויהא פרקן נאה וכו' יראי אלהים כמשמעו וכו' א"כ פלוני הנ"ל סני' שומעני' ואין פחד אלהים לנגד עיניו ונזרקה בו מינות ומושרש הוא בחטאו ופשעו עפ"י המעשים אשר הצעתם עתה. ואשר נשמע עליו מני אז מפורש יוצא דיני' דהאי ג,,, רא /גברא/ עפ"י דין תוה"ק להעביר אדרתו מעליו שלא יקרא עוד בשם רב או דיין ממונה. הסר המצנפת והרם העטרה כי אסור לקבל הוראותיו ושיבושי דיעותיו בשום ענין מעניני הדת. וכתב התרות אם יש בידו בטלין כחרס המה לא שרירין ולא קיימין כפסק הרמב"ם שאין הקדושה חלה על בעל מום וכו' כנ"ל. ואליכם יזרח ה' להסיר מכשול ולבער הקוץ ומכאוב וסילון ממאיר מקרביכם יהי חן ה' עמכם יאשר כחכם יאמץ חילכם להוציא לפועל לטובה מחשבותיכם נאום אוה"נ הדש"ת. ומני שים טעם להעתיק מכתבינו זה אות באות ולשלחו לעיני הרבנים מובהקים גדולי ישראל יחיו המפורסמים גדולים צדיקים יחיו: ולבקש מהם שגם המה יעשו את שלהם. וכשתשיבו עוד שלשה מכתבים משלשה רבנים מפורסמים לא אפונה כי גם הקיר"ה גם שרי המדינה שטאטהאלטערייא יר"ה יתנו עדיהן יצדקו ויאמרו אמת יסכימו לפסק הרבנים נרם יאיר. לבער הרע מקרביכם. וה' עמנו ועמכם והעיר שושן צהלה ושמחה ושלשה הרבנים לדעת יהי' הרב הגאון דק"ק פרעסבורג והרב הגאון דק"ק אוהעל והרב הגאון דק"ק גראס ווארדיין יצ"ו. ולא תפרסמו את כל זאת עד אחר שיהיה בידכם הסכמותם ואת צנועים חכמה כתיב. נאום הק' יהודא אסאד

Rav Shmuel Auerbach joins other gedolim in protesting Kaminetsky-Greenblatt Heter

Kaminetsky-Greenblatt Heter: Open Letter to the Moetzes Gedolei HaTorah

David Wax sentenced to 7 years for kidnapping and torturing husband to give a Get

Rivka Stein's RICO case against Yoel Weiss is dismissed

Case 1:13-cv-06795-BMC-JO Document 104 Filed 01/12/16 Page 1 of 3 PagelD #: 1181

UNITED STATES DISTRICT COURT EASTERN DISTRICT OF NEW YORK ----------------------------------------------------------- )(

RIVKA STEIN,

Plaintiff,

- against -

WORLD-WIDE PLUMBING SUPPLY INC., MOSHE WEISS (a/k/a MOSES WEISS, a/k/a MOSHE WEISZ), YOEL WEISS (a/k/a JOEL WEISS, a/k/a DAVID WEISS, a/k/a DAVID STERN, a/k/a JOE WEISS, a/k/a WIZTEL USA, INC.), PEARL WEISS, CHAIM LEFKOWITZ, SURI LEFKOWITZ ( a/k/a SARAH WEISS LEFKOWITZ), GEDALIA DANIEL KATZ (a/k/a DANIEL KATZ), BARUCH WEISS, SIRKI EHRMAN (a/k/a SIRKY EHRMAN, a/k/a SIRKA WEISS EHRMAN), RUCHIE WEISS (a/k/a RACHEL GOLDA WEISS), ABRAHAM BERGER ( a/k/a ABE BERGER), BURTOLUCCI'S RISTORANTE, LLC, BERTOLUCCI'S CATERING CORP., AND JOHN DOES NOS. 1-5,

Defendants. ----------------------------------------------------------- )(

C/M

ORDER

13 Civ. 6795 (BMC)(JO)

This Court entered an Order on December 22, 2015, warning plaintiff prose that if she

continued to fail to meet her discovery obligations in this case and to ignore the case, it would be

dismissed for failure to prosecute. That Order was based Magistrate Judge Orenstein' s prior

warning to her to the same effect on November 10, 2015. No activity on plaintiffs part has

occurred since the entry of these Orders.

The Second Circuit has identified several non-exclusive factors that a district court

should consider in determining whether to dismiss a case for failure to prosecute:

(1) the duration of the plaintiffD s failure to comply with the court order, (2) whether plaintiff was on notice that failure to comply would result in dismissal,

Case 1:13-cv-06795-BMC-JO Document 104 Filed 01/12/16 Page 2 of 3 PagelD #: 1182

(3) whether the defendants are likely to be prejudiced by further delay in the proceedings, ( 4) a balancing of the court D s interest in managing its docket with the plaintiffD s interest in receiving a fair chance to be heard, and (5) whether the judge has adequately considered a sanction less drastic than dismissal. Lucas v. Miles, 84 F .3d 532, 535 (2d Cir. 1996). D [W]hile pro se litigants may in general deserve

more lenient treatment than those represented by counsel, all litigants, including pro ses, have an

obligation to comply with court orders. When they flout that obligation they, like all litigants,

must suffer the consequences of their actions. D McDonald v. Head Criminal Court Supervisor

Officer, 850 F.2d 121, 124 (2d Cir. 1988).

All of the factors, and any other considerations of which I can conceive, weigh in favor of

dismissal. The case has been pending for over two years with no progress made. Plaintiff has

been on notice of her obligations as a prose litigant since her attorneys were granted leave to

withdraw nearly eight months ago and has taken no action. This case is a parallel proceeding to

pending divorce proceedings in state court and possibly religious court as well, and using it as

leverage without prosecution unfairly prejudices the participants in those proceedings. The

Eastern District ofNew York is one of the most highly congested courts in the country. I can

think of no lesser sanction that will induce plaintiff to prosecute the case as she has represented

that she has limited means and she has been warned repeatedly that she must proceed with this

case or it would be dismissed. And the only excuse for not proceeding that she has offered is

that she is raising young children and working multiple jobs, but she has given no indication that

her situation is going to materially change at any point in the reasonably foreseeable future.

Plaintiff raised very serious allegations in her complaint and the Court devoted

2

Case 1:13-cv-06795-BMC-JO Document 104 Filed 01/12/16 Page 3 of 3 PagelD #: 1183

substantial effort to considering them seriously in the context of the motions to dismiss. But

even serious allegations must be pursued; they cannot be allowed to remain no more than

allegations for an indefinite future. The case is therefore dismissed for failure to prosecute.

SOORDERED.

Digitally signed by Brian M. Cogan

U.S.D.J.

Dated: Brooklyn, New York January 12, 2016