Lakewood Beis Din publishes halachic issues against using secular court

Jared Fogle has no easy road to recovery, sex addiction experts say

Indystar    Identifying those with pedophilic or sex addiction, as well as victims of sexual abuse, can be challenging

Bill Cosby. Josh Duggar. Dennis Hastert. And now Jared Fogle.

In the past few months, allegations surrounding these men and sexual activity with minors, male and female, have surfaced in headline after headline. In the latest, Indiana’s own Fogle just agreed to plead guilty to charges that include having sex with teenagers and distributing pornography involving children as young as 6 years old.[...]

Researchers delving into the personality characteristics of those who engage in online deviate behavior, of which child pornography is one type, know that you can rarely predict offenders.

There is no one type of person that engages in child pornography, no one profile,” said Kathryn Seigfried-Spellar, an assistant professor in the department of computer and information technology at Purdue University who studies this area. “It’s because the behavior itself is very dynamic and complex.”

Some people will download child pornography but never try to contact a minor for a sexual encounter, she said. Others might network, share information and reach out to children. Now researchers have noted another category — those who contact minors online but have no intention of ever meeting them in person.[...]

Although people who do jail time for viewing child pornography have low recidivism rates, the same is not true for those who contact their victims, Seigfried-Spellar said. [...]

“You cannot be cured of this,” she said. “It is like any other addiction. You can learn how to manage it ... but you have to work on this every day of your life when you have this compulsion.”

Protest against incompetence of International Beit Din for Agunos

Update: Psakim of the Beis Din has been added as well as the link to their webpage where these psakim came from -   International Beit Din - psakim

   International Beis Din Psak 1

 International Beis Din Psak 2 

Rav Dovid Eidensohn Tel Conf #16 – Prenups Force a Husband to Divorce His Wife Wed 9:30 PM Aug 19

Call 605-562-3130  code 411161#

Prenups are documents a husband signs at his wedding, empowering the wife to leave the house at any time and force the husband to give her a GET. The husband, from the time that the wife leaves the house, must pay his wife a large sum of money regularly, a sum designed to overwhelm his ability to pay and to force him to give her a GET. The Modern Orthodox world is working hard to force every husband to sign a prenup. When that happens, may truly Orthodox people marry children born from Modern Orthodox women who got divorces because of prenups, or not? And what happens if Orthodox husbands sign a prenup and there is a GET? That is our discussion here.

Shoftim 75 - What happened to the Policeman? by Allan Katz

Guest post by Allan Katz

שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעך' ' The parasha of Shoftim opens with the commandment to appoint for yourselves judges and police officers in all your cities. In our daily prayers we ask God to 'restore our judges as in the earliest times and counselors at first ' - השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחלה. The obvious question is what happened to the policemen, why don't we pray for the restoration of a police force. There is a need for police especially in the light that religious courts are said to have ' no teeth ' and lack authority, something that has been a feature of the religious legal system for centuries. (Something to wonder about).In education, likewise there are many religious educators who long for the days where punishments were ' effective ' tools in educating kids in Torah. Nevertheless, we pray for judges and counselors who can guide and inspire us to follow and keep God's Torah and not for policemen who will enforce God's law.

A legal system in a country and the state of law, order and morality are not only dependent on judges and policemen but on the moral standing of the population. In our verse above, God also calls on all individuals, on an individual level to be their own personal judges and policemen who reflect, make personal judgments on how to act and monitor their own behavior. In fact, the breakdown of law and order in many countries has more to do with the lack of moral standing of its population than government instruments for maintaining law and order. The Mishnah Pirkei Avos 3:2 ' Rabbi Chanina the deputy [High] Priest said: Pray for the welfare of the government (lit., monarchy), for if not for its fear, a person would swallow his fellow live." seems to be not quite relevant for a time when there is no longer any fear for governments. We pray that we should be intrinsically motivated to be people who follow the Torah because it is the right thing to do and we appreciate God's Torah values and the Divine intelligence. In the same way, we want our kids not to hit or speak badly to other kids because of what will happen to them, but because they are people who love others and don't hit or hurt the feelings of others.

We pray that not only should the religious courts replace secular courts but more important we should relate to religious courts from a true religious perspective. R' Isaac Sher explains that if we go to a religious court – beit din with intention to defend our rights and property we have transformed a beit din into a secular court. We go to beit din to seek guidance, to know how God wants us to act in this situation and resolve the conflict. The status of religious courts depends on our attitude and appreciation of their religious roles in our lives.

Collaborating and finding mutual satisfying solutions or making compromises with or without the help of the religious courts is fundamental in dealing with disputes and resolving conflict. Again 'mishpat= justice ' is something very much personal and intrinsic to the individual and less dependent on the external legal system.

To sum up: It seems that the Torah wants the locus of control to be intrinsic to people and that we educate people to be their own judges, self – assess and monitor their behavior , have an appreciation of the religious value of the courts of law and be able to settle disputes in a collaborative problem solving way.

When it comes to our children we do the opposite. The locus of control is outside the child. The educational system – both academic and socio-moral is driven by parents and teachers using extrinsic motivators such as grades, moving to the next level, consequences, punishments, rewards and encouragement in the form of positive reinforcement and praise. When it comes to behavior, kids ask what will I get, or what will be done to me if I behave in a certain way and not what type of person do I want to be, is this an expression of my Torah values,reflect on the consequences of my behavior, not for me, but for others in the community, classroom and family? One of the things I look for in 'frum' – religious education and parenting is what happens when kids screw up. Is the talk about compliance and the tools of control that can get compliance or is it helping the child to see the consequences of his actions on others, come up with a better plan that addresses his concerns in an appropriate way and engaging in an autonomous way in the moral act of restitution , reparation and making amends ? In other words - do Teshuvah-repent.

When it comes to learning, the questions kids ask is if this will be on the test, what grade did I get, am I in the top ten in the class, how can I get the best grade with the minimal effort etc, instead of connecting and developing a love for learning, making meaning of what is being learned, seeing the actual value and relevance of the learning and asking questions. John Dewey said education is not a preparation for life, but life itself, or closer to home Torah is our life.

In order to place the locus of control with the child and move away from extrinsic controls and motivators we should take note of the words of the educator Jerome Bruner. Kids should be helped to focus on what they are doing and not on how they are doing. So it is important that kids do not experience success or failure as rewards or punishment but as information. Our feedback is important but it should be neutral and non-evaluative so kids can reflect on what they are doing and internalize the underlying values which will help them become self-determined Torah personalities.

For transgender Jews, ritual bath is fraught with questions about inclusion

Washington Jewish Week

Converting to Judaism about a year ago, a transgender man in Washington asked his rabbi a pointed question about the last step in the process, which calls for dunking naked in a ritual bath.

Could he locate a transgender man to serve as the required witness for this immersion?[...]

The mikvah — most commonly used by traditional Jewish women to mark the end of their menstrual periods — is where a transgender person may first discover how a Jewish community treats its transgender members. [...]

Each mikvah witness must be a supportive person, said Berman — someone who “isn’t going to flip out when they see a body that might look different from what they would have expected.”

Jakarta Court Overturns Sex Convictions Against International School Teachers

Time    Two teachers from an exclusive international school in the Indonesian capital, Jakarta, walked free after a judge upheld their appeal and quashed sexual-assault convictions Friday, AP

Canadian Neil Bantleman and his Indonesian colleague Ferdinant Tjiong were initially convicted under Indonesia’s child-protection law — which calls for a maximum of 15 years in prison for sexual abuse toward a child. They had been accused of raping three kindergarten-aged boys at the Jakarta Intercultural School, formerly known as the Jakarta International School.

They were set to serve a 10-year prison sentence, of which they’ve already served over a year

The two teachers maintained their innocence throughout the trial. AP says that staff at the school campaigned for their release, arguing that the case was motivated by money after the mother of one of the children sued the school for $125 million in compensation.

A judge threw the mother’s case out of court on Aug. 10, saying that there was not enough medical evidence to prove the boys had been assaulted. [...]

Doctors Fail to Address Patients’ Spiritual Needs

NY Times   Religious beliefs also often affect patients’ wishes when it comes to choosing aggressive end-of-life treatment or palliative care.

I was raised Jewish, and had no idea about when to call a priest, or what doing so might imply. I feared that if I raised the issue, she and her mother would feel that I was giving up on her. So for a few weeks, I did nothing. But every time I visited her, I felt bad.

“Do we ever call a priest?” I finally asked my resident one day in the hall, trying to be casual. I felt uncomfortable asking – as if I should somehow know better. I occasionally noticed priests in white collars and rabbis wearing yarmulkes or black hats riding the elevators and walking the halls, but was surprised to find that other doctors and I simply ignored them, never speaking to them. They operated in an entirely different world.

My resident looked at me as if I were nuts. That is simply not something that we did as physicians. Senior physicians and I never mentioned religion and spirituality on rounds with any patients. In the world of scientific medicine, these topics were taboo. Yet it felt odd to do nothing. I sensed her aloneness and terror in that room – even though she was with her mother – but none of us ever tried to address these feelings in any way.

Religion was never discussed in my medical training. In medical school, a priest maintained a small lounge, providing coffee and tea, where students could sometimes drop in to get coffee, but that was wholly optional, and most students never did so.

Yet studies have documented the importance of religion and spirituality to many patients. Seventy percent of dying patientswant their doctor to ask them about their religious beliefs.

Consequently, in 2001, The Joint Commission, which accredits healthcare organizations, decreed that health care providers “receive training on the value of spiritual assessment.” Partly as a result, the number of medical schools with some education on spirituality and health has increased from 13 percent in 1997, to around 90 percent in 2014.

But many medical schools provide only a single lecture on the psychological aspects of end-of-life care, often involving a chaplain who discusses how religion can be important in end-of-life case.[...]

Over the years, however, I have increasingly seen how many patients, especially when confronting the end of life, value their emotional, existential and spiritual feelings over further medical treatment when it begins to seem futile. [...]

I still regret my silence with that patient, but have tried to learn from it. Doctors themselves do not have to be spiritual or religious, but they should recognize that for many patients, these issues are important, especially at life’s end. If doctors don’t want to engage in these conversations, they shouldn’t. Instead, a physician can simply say: “Some patients would like to have a discussion with someone here about spiritual issues; some patients wouldn’t. If you would like to, we can arrange for someone to talk with you.”

Unfortunately, countless patients feel uncomfortable broaching these topics with their doctors. And most physicians still never raise it.

Coca-Cola Funds Scientists Who Shift Blame for Obesity Away From Bad Diets

NY Times

Coca-Cola, the world’s largest producer of sugary beverages, is backing a new “science-based” solution to the obesity crisis: To maintain a healthy weight, get more exercise and worry less about cutting calories.

The beverage giant has teamed up with influential scientists who are advancing this message in medical journals, at conferences and through social media. To help the scientists get the word out, Coke has provided financial and logistical support to a new nonprofit organization called the Global Energy Balance Network, which promotes the argument that weight-conscious Americans are overly fixated on how much they eat and drink while not paying enough attention to exercise.

“Most of the focus in the popular media and in the scientific press is, ‘Oh they’re eating too much, eating too much, eating too much’ — blaming fast food, blaming sugary drinks and so on,” the group’s vice president, Steven N. Blair, an exercise scientist, says in a recent video announcing the new organization. “And there’s really virtually no compelling evidence that that, in fact, is the cause.”

Health experts say this message is misleading and part of an effort by Coke to deflect criticism about the role sugary drinks have played in the spread of obesity and Type 2 diabetes. They contend that the company is using the new group to convince the public that physical activity can offset a bad diet despite evidence that exercise has only minimal impact on weight compared with what people consume. [...]

Most public health experts say that energy balance is an important concept, because weight gain for most people is about calories in vs. calories out. But the experts say research makes it clear that one side of the equation has a far greater effect. [...]

Rav Pinchus Rabinowitz issues clarification concerning Get Me'usa resulting from Quebec's laws

         עזר משפט                                                                    Ezer Mishpat        

     הרב פינחס אליהו רבינוביץ שליט"א                                                            Rabbi Pinchus Rabinowitz  

                    ראב"ד                                                                                                                      Ravad   

Tel. (845) 641-4345

100 Park Ln. Monsey NY 10952

בעזהי"ת

                    

בירור דברים בדין גט מעושה ע"י חוק גירושין של מדינת קיובעק

תנן בגיטין [פ"ח ע"ב] גט מעושה בישראל כשר, ובעובדי כוכבים פסול. ופירש הרשב"ם [ב"ב מ"ח ע"א] גט המעושה, שכופין אותו לבעל להוציא, אם בישראל הוא כשר שכפוהו ישראל וכגון דאמר רוצה אני: בעכו"ם פסול, ואע"ג דאמר רוצה אני וכו'.

ובסוף המשנה קתני ובעכו"ם חובטין אותו ואומרין לו עשה מה שישראל אומר לך ופירשב"ם ובעכו"ם, אם אנו רוצים לכופו על ידי עכו"ם ויהיה הגט כשר מלמדים אנו לעכו"ם שיאמרו לו עשה מה שישראל אומר לך, דהשתא נמי מצוה לשמוע דברי חכמים עכ"ל. ועי' בתוס' ב"ב מ"ח ע"א ד"ה גט בסו"ד וז"ל: והא דאמר בגיטין [דף פ"ח ע"ב] לפניהם ולא לפני עכו"ם כיון שהעישוי על פי דייני ישראל לאו היינו לפני עכו"ם, דלפני עכו"ם היינו כשהעישוי נעשה על פי דייני עכו"ם עכ"ל.

ביאור הדברים דאף שהגט צריך להיכתב ולהינתן מרצון הבעל, ולכן גט מעושה פסול שהבעל לא גירש מרצונו, מכל מקום באופן שכופין אותו לגרש למדין מהמשנה בערכין [כ"א ע"א] דכופין אותו עד שיאמר רוצה אני, וכ"ה ברמב"ם פ"ב מהלכות גירושין הלכה כ': מי שהדין נותן שכופין אותו לגרש את אשתו ולא רצה לגרש, בית דין וכו' וכו', מכין אותו עד שיאמר רוצה אני, ויכתוב הגט והוא גט כשר.

וכתב עוד הרמב"ם: ולמה לא בטל גט זה שהרי הוא אנוס בין ביד גויים בין ביד ישראל, שאין אומרין אנוס אלא למי שנלחץ ונדחק לעשות דבר שאינו מחויב בו מן התורה לעשותו, כגון מי שהוכה עד שמכר או נתן, אבל מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצוה או לעשות עבירה, והוכה עד שעשה דבר שחייב לעשותו וכו', אין זה אנוס ממנו, אלא הוא אנס עצמו בדעתו הרעה. לפיכך, זה שאינו רוצה לגרש מאחר שהוא רוצה להיות מישראל, רוצה הוא לעשות כל המצוות ולהתרחק מן העבירות, ויצרו הוא שתקפו, וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר רוצה אני כבר גירש לרצונו עכ"ל.

ולענין הלכה כתב בשו"ע אם אנסוהו ישראל שלא כדין פסול, ובבית שמואל כתב לפרש וז"ל: משמע לכאורה דפסול מדרבנן, וליתא אלא אפילו מדאורייתא פסול כמו שכתבו ברש"י והר"ן ובטור וכן משמע בסעיף ז', וכן אם אנסוהו עכו"ם כדין הגט בטל וכו' עכ"ד ר"ל שבסעיף ז' כתב המחבר אנסוהו ישראל לגרש שלא כדין ואמר רוצה אני, וגם ביטל המודעא או לא מסרה [ר"ל המודעא] פסול, ואעפ"כ פסלה מן הכהונה עכ"ל המחבר, ומדכתב לרבותא שפסלה מן הכהונה שמע מינה דמן הדין הגט בטל מדאורייתא, ורק משום ריח הגט [שהוא חומרא בעלמא] פסלה מן הכהונה, וכ"כ להלכה הט"ז בסק"ט ובערוה"ש סעיף ג'.

ובאנסוהו עכו"ם כתב בשו"ע סעיף ח: אנסוהו כותים לגרש, אם הוא חייב לגרשה מן הדין פסול, ואעפ"כ פסלה מהכהונה, ואם לא היה חייב לגרשה מן הדין אפילו ריח גט אין בו ולא נפסלה מהכהונה, והרמ"א הוסיף על זה וז"ל: ואפילו אם קבל מעות על נתינת הגט לא אמרינן משום זה נתרצה עכ"ד.

הרי מבואר דפסולו של גט מעושה ע"י נכרים אף שיש פסק דין שחייב בכפייה לא חלה הדין של כפייה על העישוי של נכרים, ולכן הגט בטל מן התורה.

ובאותו מקרה אם נעשתה הכפייה על ידי עובד כוכבים [והבי"ד של ישראל לא ביקשו מהנכרים שיכופו אותו] הגט פסול אף שבאמת היה הבעל חייב לגרש את אשתו, מכל מקום כיון שלא נעשה על ידי בית דין של ישראל אין הגט מועיל להתיר את האשה, אפילו אם אמר הבעל רוצה אני כדרך שהוא עושה ע"י כפיית בית דין.

ב

מהו העישוי שנחשב לאונס לא רק שחבטוהו והכוהו על כך כדקתני להדיא במשנה אלא גם כשאנסוהו בממון כגון שגזלו ממנו מעותיו ואינם רוצים להחזיר לו אלא אם כן יגרש את אשתו כ"כ הרשב"א בתשובותיו ח"ד סי' מ' והובא בב"י סי' קל"ד ומקורו מגמ' ב"ב מ' ע"ב במעשה דפרדיסא, ובשו"ת ה"ר בצלאל אשכנזי סי' ט"ז כתב להוכיח כן מכל הראשונים שכתבו במכירה שאונס ממון הוי אונס והוא הדין בגט ע"ש.

אשר לפ"ז כשהאשה הולכת לערכאות ותובעת ממון שלא כדין ובגלל זה נותן הבעל גט לאשתו הוי גט מעושה כדכתב בשו"ת שבט הלוי בחלק ה' סימן ר"י בסוף תשובתו בזה"ל: באופן שחשש גט מעושה במקומו עומד כיון שהוא כפיית ממון ע"י אחרים, וכבר יצאה הלכה לכלל ישראל שאונס ממון נקרא ג"כ אונס כמבואר שם באה"ע וחו"מ ובתשובת מהר"ב אשכנזי סימן ט"ז, ומהרי"ק סימן ס"ג ובמכתב אליהו סוף פרק י"ט ובשאר הרבה פוסקים, ואין עיצה אלא שימחלו לו הקנס, ושהיא תכתוב כן לערכאות, וכשהוא חפשי מזה לפעול אצלו על הגט ברצון עכ"ד.

ונראה דבכה"ג שערכאות מחייבים ממון שלא כדין הגט פסול אפילו במקום שיש פסק דין של כפייה, דמאחר שתובעים ממון שלא כדין הרי סיבת הדבר שנותן הגט הוא משום שאינו רוצה שיגנבו ממנו ממון, ומאחר שזה הכפייה הוא שלא כדין דאסור לישראל לגזול ממון ע"י ערכאות דהוי מסירה וגזילה, ועוד בכה"ג שגם אחרי נתינת הגט מונעים ממנו איזה זכות שלא כדין הרי באופן זה אין הבעל חייב ליתן גט והכפייה הוא שלא כדת, שהרי הבעל מפסיד שלא כדין בגלל נתינת הגט, ועוד מאחר שכופין שלא כדין הרי בממילא באופן זה בטלה הדין של כפייה והוי גט מעושה.

ואף עישוי של ישראל הוא ע"י שכופין אותו בגופו כלשונו של הרמב"ם הנ"ל "וכיון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר רוצה אני כבר גירש לרצונו" אבל לא כן הוא כשאנסוהו בממון, שאין אמירת רוצה אני יוצאת מעמקי הלב כיון שלא תשש יצרו, רק אנוס הוא באמירת רוצה אני כדי שלא יגזלו ממנו, ועוד מאחר שאין זה הדרך לכפייה הרי נעשה הכפייה באיסור, והוי כמו אנסוהו שלא כדין, ועוד אפילו אם העישוי הוא רק על דברים המגיעים לה על פי הלכה, אבל מאחר שחוק גירושין הוא שהיא יכולה לתבוע, ולהבעל אין זכות טענה - לטעון כנגדה בודאי יש בה משום חמס. ובאמת נראה שיש לדון /שבאופן שיפסיד הבעל יותר בערכאות מכפי דיני תורה הן בענין ממון הן בענין ביקורי ילדים והוא אינו רוצה ליתן גט עד שיסודר ביניהם מקודם באיזה אופן שיהי', הרי בזה יש לו זכות לעכב הגט עכ"פ עד שתלך לדין תורה, ואף היה הבעל מאלו שכופין, וכן פסקו הבית דין מכל מקום למה לא יהיה לו הזכות לעכב הגט עד שגם היא תעשה כדין תורה, והסברא נותנת שעד שתציית היא לדין תורה הרי הוא פטור מליתן הגט, דמעולם לא נתחייב בנתינת הגט אם זה גורם לו פסידא שלא כדין, ופשוט.

ומכל שכן בנדון דידן דמעולם לא תבעה האשה את בעלה לדין תורה - שהרי לא שלחה אליו הזמנה לדין תורה, והיא שהתחילה בערכאות אחרי שחזרו למצוא רבנים מתירים, ואכן השיגו מבוקשם והתירו לה ג' רבנים בהחבא בעל פה לילך לערכאות, הרי הכח להתיר איסור ערכאות, וכי מפני שהם שלשה יש להם הכח לעשות כפי חפצם בתורת בית דין, הרי אין בכחם להפקיר ממונו, ומה שוה היתר בית דין כשאין ההיתר מבוסס על אדני הלכה, ובפרט אחרי שהיא הלכה לתבוע תביעות מוגזמות שלא כדין, והיתר ערכאות אין כאן, רק איסור גזילה ומסירה יש כאן, ועל ידי גלגול נתגלגל עוד איסור חמור התלוי בצוארם, איסור אשת איש, שמחמת תביעתה בערכאות יהיה הבעל מוכרח ליתן לה גט כשר עפ"י ערכאות, דעפ"י הלכה הרי זה גט מעושה מאחר שהלכה בערכאות ותבעה בערכאות דברים וממון שאינה מגיעה לה עפ"י דין תורה.

הנה אחריות של כל בית דין הוא להעמיד הדת על תילה, ובמקום זה בכח דהתירא שלהם עלה בידם שפתחו לאחרים הדרך לעשות פירצה בחומת קדושת ישראל, ועוד הוסיפו לעשות חילול השם באופן מבהיל באופן שתולדותיהן כיוצא בהן, לקחו מצות התורה של גירושין כדי לצחק בהבעל ולגזול ממונו - שהשתמשו בחוק גירושין לעשות מגמתם והתוצאה היא איסורים חמורים ממה נפשך, בין אם יתן גט, או לא יתן גט - אם לא יתן הבעל גט תוכל להרויח בערכאות כפי רצונה, ויש כאן איסור גניבה, ואם כן יתן גט - יהי' גט מעושה, והפירצה שעשו הרבנים המתירים, אין לשער שעכשיו ילמדו אחרים לעשות כמותם, ופירותיהם ופירי פירותיהם של מעשיהם רבו מלספור, - נמצא שבגרמת מעשיהם גורמים כל מיני איסורים - איסור אשת איש, וגזילה, ומסירה, והליכה בערכאות.

אמנם האשה אולי לא עשתה כל זאת רק בלא יודעים - בעצת אנשים שלא ידעו בטיב הלכה, ועכשיו כשרואים פרי מעשיהם בגלל שהלכו בדרך עקלקלות, אולי ישובו מדרכם, וטוב להם, וכדברי רבינו יונה בשערי תשובה בשער הרביעי "וסר עונו ברוב גודל כשרון המעשה שהוא בהיפך מן המעשה אשר גואל ואשר חטא בו", ולכן עליהם להקשיב לגדולי המורים בתמימות ולא לחפש קולות שלא עפ"י רוח התורה, ולהפסיק מלשמוע לאנשים המשיאים אותם עצות מתוחכמות שאין רוח חכמים נוחה הימנו, ותצא מערכאות לגמרי לא למחצה לשליש ולרביע, ואז אחרי שתלך לדין תורה או יפשרו הצדדים אחרי יציאתם מערכאות, אז אם יתן הבעל גט מרצונו בלא שום חשש לחץ מערכאות וכדומה, יהיה הגט כשר.

ובאם לא תשמע האשה לדעת תורה ותמשיך תביעותיה בערכאות ויבוא הבעל ליתן גט, דבר זה יהיה בכייה לדורות הן לעצמה, הן לאחרים - שממנה ילמדו אחרים ללכת בדרכיה -, וגם אם תעבור היא או אשה אחרת שתעשה כמעשיה ותנשא לאחר בגט כזה, מלבד איסור אשת איש שעוברת כל ימי חייה, גם בנים שיולדו להם אינם ראויים לבוא בתוך קהל השם ויתערבו הבנים בתוך עם ישראל, השם ישמרנו.

ומעתה צריכים היראים והחרדים לדבר ה 'לעמוד על המשמר לראות שלא יתערבו נשים האלו שהולכים בערכאות בתוך קהל ישראל ועל הרבנים מוטלת החובה לבדוק כל אשה גרושה אם נעשה הגט ע"י רב שאינו יודע בטיב גיטין וקדושין, ובפרט מגיטין שנעשה על פי רבנים כאלו שיהא צריך בדיקה על כל גט שעשו, לברר אם הגט כשר עפ"י הלכה, שלא יהיה נפרץ חומת קדושת ישראל וד"ל.

Ezra Sheinberg's wife told Rabbi Shmuel Eliyahu her husband told her about indecent acts with women.

Arutz7  The wife of Ezra Sheinberg, the disgraced former head of Orot Ha'ari Yeshiva in Tzfat, said he told her about two cases in which he performed indecent acts with women he was supposedly treating.< The wife is heard saying this in a conversation with Rabbi Shmuel Eliyahu, Rabbi of Tzfat, a recording of which reached Channel 2.

"I knew,” she said in the recorded conversation. “This is not someone who went out of the house without my knowledge. I knew about all of the 'relaxation massage,' I knew, I knew he did it.”

The Hebrew word she used, “harpaya,” which is best translated as “relaxation massage,” is also a euphemism for certain sexual acts.

In the recording, Rabbi Eliyahu asked Sheinberg's wife if she knew what the “relaxation therapy” involved, and she replied: “He told me that it was part of the blessing, and I accepted that too.”
===============================
NRG

"ידעתי על כל 'הרפיה' שהייתה שם": ברשתות החברתיות מופצות בשעות האחרונות (ה') הקלטה של שיחה טלפונית החושפת מעט מהמעשים שביצע עזרא שיינברג, "הרב מהצפון", המואשם באונס ובעבירות מין ואיומים בקרב 14 נשים שונות. 

בשיחת הטלפון המוקלטת נשמעת מירי שיינברג, רעייתו של עזרא, כשהיא מנסה לגונן עליו בפני הרב שמואל אליהו, רב העיר צפת ומי שעמד בראש בית הדין שבדק את הטענות שהתקבלו נגד שיינברג מצד נשים בקהילתו. היא טוענת בקטע השיחה שהגיעה ל-nrg כי היא ידעה על כל מעשיו של בעלה ומכחישה שהיו לו כוונות זדוניות במעשיו, לטענתה מדובר ב'כוונות רוחניות לשם שמיים' והיא תומכת בו. 

האזינו לשיחה בין הרב אליהו לאשת הרב שיינברג: 

"הרב זה לא מישהו שיצא מהבית בלי ידיעתי. אני ידעתי על כל הרפיה שהייתה שם. זה לא שתגיד שהוא יצא. בטח שידעתי שהוא עושה", נשמעת מירי אומרת לרב אליהו. בהמשך השיחה היא טוענת כי ההרפיות שביצע בעלה היו ידועות לה והן היו חלק מהברכה שנתן למי שפנו אליו. 

הרב אליהו: "אבל לא ידעת מה הוא עושה בהרפיות האלה?" 

מירי שיינברג: "הוא אמר שזה חלק מהברכה וקיבלתי את זה. אבל ידעתי מעצמי. נתתי מעצמי". 

הרב אליהו: "לנו הוא סיפר, לי ולרב בזק ואולי הוא שיקר שאת יודעת רק על ההרפיות ולא שהוא שכב עם נשים אחרות?"

 
מירי שיינברג: "אחר כך הוא סיפר לי. הוא סיפר לי על שתי נשים שהוא שכב איתן, רק על שתיים". 

הרב אליהו: "כמו שהוא הסתיר ממך את השתיים האלה וכמו שהוא הסתיר את זה ממני".